חופשת לידה

אושר בכנסת: חופשת לידה קצרה לאב במקביל לחופשת הלידה של האם. ועוד טיפ נוסף!

חוק חדש לחושת אבהות לשכיריםחוק חדש עבר בכנסת
 .
חוק חדש עבר בקריאה שלישית במליאת הכנסת ונכנס לספר החוקים של מדינת ישראל:
החל מ- 28/6/16 יוכלו אבות שכירים לקבל שישה ימי חופשה מיום הלידה כולל יום הלידה עצמו וליהנות מזמן איכות עם הרך הנולד, מבלי לבקש טובות מהמעסיק. זאת במקביל לחופשת הלידה של האם!
ששת ימי החופשה יתחלקו לשלושה ימי מחלה ושלושה ימי חופשה שנתית. לאב תהיה זכות לבחור כמה ימי חופשה מתוך ששת הימים הוא מעוניין לממש מזכות זו.
ילדים זה שמחה ילדים זה ברכה!
 .
"ילדים זה שמחה ילדים זה ברכה" כדברי השיר, והנה מתרחבת לה המשפחה וברוך השם גם השמחה והברכה גדולה!!! תינוק חדש מחייב הערכות חדשה, ולהתרגל לשינויים שיבואו לטובה.
די להיכנס לחנות למוצרי תינוקות כדי לראות את שפע המוצרים שניתן לרכוש ואם נסתכל מעט קדימה, גם הוצאות גדולות יותר מתקרבות: מעון, מטפלת, צהרון, ועוד.
כדי לעמוד בכל ההוצאות בצורה נכונה, חייבים לא להתפזר, לא לאבד שליטה ואח"כ לחשוב איך לצאת ממינוס. כדאי מאוד לחשוב ולתכנן את הרכישות הקרבות. אפשר גם (לא חייב, למי שלא נוח לו) להיעזר בחברים או משפחה שכבר אינם זקוקים למוצרים שאתם חושבים לקנות.
העיקר, שהאושר הגדול שהגיע עם לידת התינוק לא יביא להוצאות שגבוהות מההכנסות ולמינוס בבנק.
.
1חץ אדום
.

דמי לידה חופשת לידה מענק לידה וזכויות ההורים

חופשת לידה וכלכלת המשפחהחופשת לידה היא חופשה מהעבודה הניתנת לאב או לאם בעקבות לידה או אימוץ תינוק

מטרות חופשת הלידה הינם מגוונות וביניהם ניתן למנות את ההתאוששות מתקופת ההיריון, מתן אפשרות להניק את הרך הנולד, ושהיה במחיצת התינוק בתקופת חייו הראשונה.

את חופשת הלידה יכולים לממש האב או האם של התינוק.

חופשת הלידה נהוגה ברוב המדינות המפותחות בעולם ואורכן שונה ממדינה למדינה.

בארצנו ישנם שלושה אלמנטים חשובים הנלווים לחופשת הלידה:

חופשת הלידה הינה זכות ואין למעסיק אפשרות לשלול אותה מהעובד/ת.

בתקופת חופשת הלידה אין לפטר את העובד/ת. (אין אפשרות לפטר עובדת גם בתקופת ההיריון)

בעת חופשת הלידה ההורה מקבל את תשלום דמי הלידה מהביטוח הלאומי. (בנוסף למענק הלידה המשולם ליולדת)

חופשת הלידה בארצנו נמשכת 14 שבועות וניתן להאריכה במקרה של לידת תאומים או שלישיה, או במקרה של אשפוז התינוק.

עובדת יכולה להתחיל את חופשת הלידה שישה שבועות לפני תאריך הלידה המשוער, ולהמשיכה לאחר הלידה, ישנה אפשרות להעביר את יתרת החופשה לבן זוגה בתנאי שבת הזוג חוזרת לעבודה.

אב זכאי לחופשת לידה בתנאי שבת הזוג ויתרה על חופשתה למענו, או במקרה שבת הזוג אינה יכולה לטפל בתינוק מפאת מחלה או נכות.

לאחר תקופת הזכאות ישנה אפשרות להאריך את חופשת הלידה בחופשה ללא תשלום.

דמי לידה ומענק לידה:

דמי לידה משולמים ע"י הביטוח הלאומי, ומהווים תחליף לשכר שאינו משולם בחופשת הלידה. דמי הלידה ישולמו ליולדת בתנאי שהיא עבדה 10 חודשים מתוך 14 החודשים שליפני הלידה. או 15 חודשים מתוך 22 החודשים שלפני הלידה. אם בן הזוג יוצא לחופשת לידה דמי הלידה ישולמו לו.

יולדת זכאית למענק לידה (תשלום חד פעמי) בכל מיקרה בין אם היא עבדה או שהיא לא עבדה לפני הלידה.

במהלך חופשת הלידה אין המעביד משלם שכר לעובד/ת בחופשת הלידה אולם נצברות לעובד/ת זכויות כאילו הוא/היא עבד/ה זכויות כגון דמי הבראה, ביגוד, ותשלומים לקופת גמל ופנסיה.

חל איסור לפטר עובד/ת או להרע את תנאי העבודה במהלך חופשת הלידה. איסורים אלה תקפים גם במהלך 60 יום מתום תקופת חופשת הלידה. במקרים חריגים ניתן לפטר עובד/ת רק באישור משרד הכלכלה ובתנאי שסיבת הפיטורין לא תהיה קשורה להריון או ללידה.

זכות לחופשת לידה ניתנת גם להורים מאמצים, הורים באומנה, וזוגות שהפכו להורים באמצעות הליך פונדקאות.

בשנת 2009  שילם הביטוח הלאומי לראשונה בארץ, דמי לידה לאב ביולוגי החי בזוגיות חד מינית,  עבור חופשת לידה לתינוק שנולד לאם פונדקאית בהודו.

אשמח לקבל הערות תגובות או שיתופים בנושא

כאן מתחת לפוסט

⇓ ⇓ ⇓ ⇓

האם לחזור לעבודה לאחר חופשת הלידה

כלכלת המשפחה וחופשת לידהלאחר תום חופשת הלידה ישנם הורים הבוחרים להמשיך ולהישאר עם הרך הנולד מעבר לחופשת הלידה. ללוות את התפתחותם בצעדיהם הראשונים בחיים: צחוקם הראשון, מילה ראשונה, צעד ראשון וכו'. להחלטה זו ישנם שיקולים ערכיים השונים ממשפחה למשפחה ולא אכנס לזה במאמר זה, אלא אתייחס יותר לצד הכלכלי המשפיע על כלכלת המשפחה, וגם לצד המקצועי.

מבחינה מקצועית: ישנה נסיגה מכיוון שאין השתלבות בשוק העבודה, ישנו חסר בניסיון שנרכש במהלך שנות העבודה והוותק שנצבר, הביטחון העצמי ביכולת לבצע עבודה מקצועית יורד עם הזמן עקב חוסר ניסיון והמשכיות, בעבודות מסוימות ישנה התקדמויות טכנולוגיות שיכול להיות שיהיה קשה מאוד להתעדכן בהן אם לא נמצאים במקום העבודה.

גורמים אלה גורמים לחסר לא מבוטל כאשר מחליטים לחזור לעבודה לאחר חופשה ארוכה של כמה שנים. חסר זה יתבטא בשכר נמוך יותר או בהעסקה במשרה שאינה תואמת את אפשרות ההעסקה לפני תקופת החופשה הארוכה.

מבחינה כלכלית: מצד אחד ישנו חיסכון ניכר בעלות מטפלת או מעון, חיסכון בהוצאות עוזרת, ויכול להיות גם חיסכון בביגוד או אוכל מוכן. לפעמים סכום ניכר מהשכר המשולם, עובר לתשלומי המעון ותשלומים נלווים, ובחישוב קר נראה כי לא שווה לצאת לעבודה. מצד שני יציאה לעבודה בונה אפשרויות של קידום וקידום מביא שכר גבוה משמעותית מההוצאות. אם בהתחלה כל המשכורת הייתה הולכת לכיסוי הוצאות המטפלת, לאחר קידום בעבודה הסכום המופרש למטפלת יקטן מסך כל השכר.

קידום במקום העבודה ועליה בשכר תתאפשר רק אם נמצאים במקום העבודה לאורך זמן. אם לוקחים חופשה ארוכה הקידום מתעכב וכך עם העליה בשכר.

הצורך הכלכלי הנוכחי, אינו משקף את הצורך הכלכלי כאשר הילדים גדלים. את ההוצאות הכלכליות הגבוהות, הוצאות על לימודים, ביגוד, טיולים, בר מצווה וחתונות. יש לקחת בחשבון הוצאות עתידיות אילו בהחלטה לצאת או לצאת לעבודה לאחר חופשת הלידה.

פן נוסף הוא הפגיעה בחיסכון לטווח ארוך. חיסכון לפרישה: אי תשלום ביטוח לאומי למי שלא עובד יגרום לפגיעה בתשלום קצבת הזקנה. אי יכולת לממש את הטבת החיסכון בקרן השתלמות חיסכון המשולם ברובו מהמעסיק ופטור ממס ריווחי הון. אי צבירת חיסכון לפנסיה שהוא החיסכון המשמעותי ביותר בחיינו. ככול שמתחילים מאוחר יותר להיכנס למעגל העבודה כך נפגעים יותר מסלולי החיסכון לטווח ארוך ובינוני – קרן ההשלמות וקופת הפנסיה.

אשמח לקרוא את דעתכם על המאמר

 כאן בתחתית העמוד

⇓ ⇓ ⇓ ⇓